פסק-דין בתיק ס"ע 37983-09-11

התובע (להלן גם: "העובד") הועסק כמוקדן במוקד העירוני-בטחוני של הנתבעת (להלן גם: "המעביד"), תקופה של 45 חודשים ועד לסיום עבודתו בפועל ביום 31.7.09 (מועד יציאתו לחל"ת). העובד הועסק לפי "משכורת חודשית קובעת" בסך 4,845 ש"ח (עמ' 4 ש' 17-18).

העובד עותר לחיוב המעביד בתביעות כדלקמן (עמ' 4 ש' 20-24, עמ' 4 ש' 1-4):

1.                 "הוצאות נסיעה לעבודה וממנה".

2.                 "פיצויי פיטורים".

3.                 "תמורת הודעה מוקדמת".

4.                 "דמי הבראה".

5.                 "דמי חגים".

להלן אדון ברכיבי התביעה, לפי סדרם:

"הוצאות נסיעה לעבודה וממנה" :

העובד טוען כי הוא זכאי להחזר הוצאות נסיעה, בהתאם לצו ההרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה.

אין מחלוקת שהעובד לא זכה לקבל דמי נסיעות במהלך תקופת עבודתו, אלא שלטענת המעביד העובד הוסע למקום העבודה וממנה ע"י המעביד.

צו ההרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה (להלן: "צו ההרחבה"), קובע בין היתר, כדלקמן:

"3. כל עובד, הזקוק לתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי לקבל ממעסיקו השתתפות, עד המכסימום האמור בסעיף 2, בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה בעד כל יום עבודה בפועל בו השתמש בתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו.

4. הוצאות הנסיעה ייקבעו לפי מחיר נסיעה מוזל באוטובוס ציבורי או כרטיס מינוי חודשי מוזל ממקום מגורי העובד למקום עבודתו, על יסוד כרטיס הנחה של כמה הנסיעות, אם קיים כרטיס הנחה כזה."

סעיף 3 של צו ההרחבה, מתייחס להיזקקות לתחבורה ולאו דווקא לתחבורה ציבורית (להלן: " מבחן ההיזקקות"). בעוד שסעיף 4 קובע את השיעור לאותה השתתפות, והשיעור נקבע בהתאם להוצאות נסיעה בתחבורה ציבורית. מכאן, שהזכאות להחזר הוצאות נסיעה קיימת גם לעובד שאינו נזקק לתחבורה ציבורית, ובלבד שעל-פי אמות מידה אובייקטיביות הוא "זקוק לתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו" (דב"ע נו/46-3 - רונית עילם נ' אטלס שרותי כ"א בע"מ פד"ע ל 65).

אין בצו ההרחבה, מרחק מינימאלי שניתן לקבוע לאורו מתי יזקק עובד לתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו, והתשובה לשאלה זו עשויה להיות שונה מעובד לעובד, בהתחשב בנסיבות מצבו, גילו, המרחק ממקום העבודה, המבנה הטופוגרפי במקום המגורים וכיוצא בזה (עע 100/06 עיריית טירה נ' עבד אלרחמאן קשוע, ניתן ביום 22.5.06, (להלן: "עניין קשוע")). בעניין קשוע נקבעה חזקה ולפיה עובד המתגורר פחות מ-500 מ' ממקום עבודתו, אינו זקוק לתחבורה ציבורית.

מר גיורא ראובני, אשר העיד מטעם המעביד (להלן: "מר ראובני") אישר כי התובע מתגורר כקילומטר ממקום העבודה (עמ' 7 ש' 8).

סע' 6 לצו ההרחבה קובע, כי עובד המוסע לעבודתו על חשבון המעביד או מטעמו, לא יזכה להחזר הוצאות נסיעה. ככל שהעובד מוסע רק לכוון אחד, יהא זכאי למחצית הסכומים הנ"ל (ראה גם דב"ע נה/3-153 רונית עילם- אטלס, שירותי כוח אדם בע"מ, פד"ע ל 65).